الرئيسية / جار السؤ / نص مترجم من جريدة إسرائيلية: منظومة التعليم فى مصر “عدّوا علينا بكرة”

نص مترجم من جريدة إسرائيلية: منظومة التعليم فى مصر “عدّوا علينا بكرة”

اعلانات
اعلانات

نص مترجم من جريدة إسرائيلية: منظومة التعليم فى مصر “عدّوا علينا بكرة”

מערכת החינוך במצרים זקוקה למועד ב’

منظومة التعليم فى مصر تحتاج لموعد آخر

ترجمة وتحرير : سلوى وحيد

רמת הלימודים הנמוכה והקשיים במציאת עבודה אחרי סיום האוניברסיטה ממקמים את מצרים במקום הלפני אחרון באינדקס החינוך הבינלאומי, אחד לפני תימן.

انخفاض مستوى التعليم وصعوبات إيجاد عمل بعد إنتهاء الجامعة ترتب مصر في المرتبة قبل الأخيرة في مؤشر التعلم الدُولي، في مرتبة واحدة قبل اليمن.

בינתיים , הפתרונות שהיא יזמה גררו בעיקר ביקורת נוספת
في غضون ذلك ، أثارت الحلول التي بادرت بها  بشكل أساسي مزيدًا من النقد

פורסם ב-19.07.19
تم النشر فى 19/7/2019

“המדע האמיתי הוא לדעת שהעניין היה כך, ואנחנו היינו כך, ולמרות שכך היה אנחנו השגנו כך, זה הפלא”, אמר הנשיא המצרי עבד אל־פתאח א־סיסי בסרטון לעגני קצר שפורסם בחשבון טוויטר חדש הנושא את הנושא “מה קיבלנו מחינוך.

صرح الرئيس المصري عبد الفتاح السيسي فى شريط فيديو قصير ساخر”. نُشر في حساب جديد على Twitter بعنوان “ما حصلنا عليه من التعليم”
“العلم الحقيقي هو معرفة إن كانت هذه المسألة كذلك وكنا نحن كذلك وعلى الرغم من ذلك لقد حققنا ذلك ، هذا عجيب ”

בסרטון וידיאו אחר מצולמים בודקי בחינות הסיום של התיכוניסטים כשאחד מהם פותח מחברת ובלי לקרוא את התשובות מסמן בתוך שניות את סימן העובר או לא עובר ורושם את הציון.
في مقطع فيديو آخر تم تصوير فاحصي امتحانات التخرج من المدرسة الثانوية، عندما فتح أحدهم كراسة الإجابة ودون قراءة الإجابات، بوضع فى ثوان ٍدرجة اجتياز الامتحان أو عدم اجتيازه وتسجيل النتيجة .

 

כשעמיתיו מזהירים אותו שהוא מצולם, הוא מניף ידו בביטול. “שיצלמו, מה איכפת לי”, הוא אומר.
عندما حذره زملاؤه بأنه يتم تصويره ، لوّح بيده بإنكار. قائلاً : “دعهم يصورون، ماذا يهمني؟”.

על סמך הבדיקות הללו קבע בגאווה שר החינוך טארק שוכרי כי שיעור ההצלחה השנה היה 78.6% — “גבוה מהשנה שעברה”.
بناءً على هذه الاختبارات ، صرح وزير التعليم طارق شكري بفخر أن معدل النجاح هذا العام كان 78.6 ٪ – “أعلى من العام الماضي”.

—– باقي النص ترجم الآن بنفسك واستخدم القواميس المتاحة —–

במשך ימים היה חשבון הטוויטר הזה הפעיל ביותר במצרים. הוא נולד יחד עם פרסום תוצאות הבחינות, שאליהן ניגשו כ–600 אלף תלמידים ברחבי המדינה.

אלה עדיין כוססים את ציפורניהם לקראת אישור התוצאות הסופיות שיכריעו מי יוכל ללמוד באוניברסיטאות ובעיקר באילו פקולטות.

מגוון תגובותיהם של הגולשים בחשבון הזה מעיד כי רבים מעריכים את הלימוד וההשכלה שהם מקבלים בבתי הספר התיכוניים, וסבורים שהלימוד חיוני כדי לקדם אותם בחיים ו”להפוך אותם לבני אדם טובים יותר”.

אבל יש גם רבים אחרים שמציינים את הרמה הנמוכה של הלימודים, את היעדרם של אמצעי עזר ואת הקשיים למצוא עבודה אחרי סיום הלימודים באוניברסיטה.

בשנה שעברה השיגה מצרים את המקום הלפני אחרון באינדקס החינוך הבינלאומי ספקטטור, מקום אחד לפני תימן.

אותו שר חינוך הבטיח כי השנה הדברים יהיו שונים בתכלית, עם תחילת יישומה של תוכנית לימודים חדשה שכוללת בין היתר חלוקת טאבלטים לאלפי תלמידים.

אבל כאשר תלמידים נאלצים עדיין להצטופף בכיתות של 80 ילדים, כשהמורים מלמדים מספרי ההוראה לא מעודכנים ושעניינם העיקרי הוא להשיג כמה שיותר תלמידים פרטיים — תעשייה שמכניסה מיליארדי לירות מצריות לעוסקים בה — טאבלטים הם לא בדיוק האמצעי שצריך לעמוד בראש סדר העדיפויות.

“רק מי שיש לו כסף יכול להרשות לעצמו חינוך ראוי שישרת את עתידו”, כתב אחד הגולשים.

זו אמנם איננה טענה חדשה או טענה אופיינית רק למצרים, אבל המסה הגדולה של בוגרי בתי הספר התיכוניים הופכת לבעיה לאומית, קל וחומר כאשר היא נמשכת עשורים רבים.

כדי לצמצם במשהו את היקף הפער, החליט השנה משרד החינוך להגדיל את מספר המלגות שהוא מעניק לתלמידים מצטיינים, המכסות את הוצאות שכר הלימוד, דמי הנסיעה ודמי כיס ולהעמידם על 1,500 במקום 900 בשנה שעברה.

אבל זו טיפה בים הצרכים של הסטודנטים. אין בהן כדי לאזן בין בעלי היכולת שפונים לאוניברסיטאות פרטיות יקרות לבין מי שידו אינו משגת, במדינה שבה כמחצית האזרחים חיים סמוך לקו העוני.

הפער הזה יוצר שכבות סוציו־אקונומיות חדשות.

לסטודנטים שמתקבלים ללימודי טכנולוגיה לענפיהם נפתחים אפיקי תעסוקה ראויים, אבל כל היתר נאלצים להמתין לעתים שנים למשרה שמתפנית במשרדי ממשלה או לעסוק בעבודות מזדמנות.

اعلانات

בנוסף לזה, קיים פער איכותי בין סטודנטים שלומדים במכללות הצבאיות ואלה של המשטרה לבין אלה שלומדים באוניברסיטאות הממשלתיות הרגילות.

במכללות הצבאיות הם זוכים למורים מוכשרים ומיומנים הרבה יותר, לתקציבים נדיבים ולאמצעי לימוד משוכללים, ובסוף המסלול מובטח להם מקום עבודה בצבא או במשטרה.

הבעיה השנה מחריפה גם בקרב סטודנטים שלומדים מקצועות שנחשבו מבטיחים כמו רוקחות, הנדסה ואפילו תקשורת.

ראשי איגוד הרוקחים למשל מבקשים מהפקולטות לרוקחות להפסיק לקבל תלמידים חדשים לתקופה של חמש שנים כדי לאפשר את קליטתם בעבודה של הבוגרים שכבר מציפים את השוק.

ד”ר עבד אל־נאסר סנג’אב, סגן נשיא אוניברסיטת עין שמס וחבר ועדת הביקורת על ענף הרוקחות, אמר בריאיון עיתונאי כי מספר הרוקחים במצרים גדול פי ארבעה מהממוצע העולמי.

“מדי שנה מייצרות האוניברסיטאות כ–17 אלף רוקחים חדשים ואנחנו לא זקוקים למספר רב כל כך.

לעומת זאת, במצרים יש תשעה רופאים בלבד לכל עשרת אלפים נפש, לעומת הממוצע העולמי שהוא 20 רופאים לכל עשרת אלפים נפש”.

עיתונאים בכירים בכלי תקשורת מצריים פרסמו לאחרונה קריאה לתלמידי תיכון שלא להירשם למחלקות לתקשורת משום שהן אינן מבטיחות מסלול תעסוקתי ראוי, בכלי תקשורת ממשלתיים ובאלה הפרטיים.

הפקולטות לרוקחות, הנדסה ומשפטים נחשבות “פקולטות הפסגה” שכל משפחה שואפת לשלוח אליהן את ילדיה.

לד”ר מאגידה אל־נסר, חברת ועדת החינוך בפרלמנט המצרי, יש טענה כלפי ההורים שדוחפים את ילדיהם לפקולטות אלה, שסופן תסכול עמוק משום שהיוקרה שהן מעניקות לבוגריהן אינה מתיישבת עם הערך הכלכלי שהם יכולים להפיק מלימודיהם.

ד”ר פאיז ברכאת, חבר אחר בוועדת החינוך, קבע כי “התרבות הזאת (שדוחפת תלמידים לפקולטות היוקרה, צ”ב) הרסה דורות שלמים של תלמידי תיכון, שלמרות מאמציהם לא הצליחו להגיע לפקולטות הנכספות האלה, ובעקבות זאת ספגו האשמות מצד הוריהם ומכאן הדרך קצרה למקרי התאבדות”.

“מה מועיל לי החינוך כאשר אני חי במדינה גוססת”, כתב אחד הגולשים. התחושה הזאת איננה משקפת את האופטימיות שמקרין דו”ח הבנק העולמי ביחס למצבה של מצרים, שפורסם השנה.

על פיו, מצרים צפויה לצמיחה של 6%, הצליחה להקטין את שיעור האבטלה ואת האינפלציה.

אבל הדו”ח גם מציין כי בשדה החינוך צמצמה המדינה את השקעותיה מ–3.6% מהתמ”ג בשנת 2016 ל–2.5% בשנת 2018 ועל פי התקציב לשנה הבאה תרד ההשקעה ל–2.2% מהתמ”ג.

הכותרת הקולעת שהעניק אתר “מדא מצר” העצמאי לידיעה שפרסם על הדו”ח הזה היתה: “בניכוי החינוך, הבריאות, הייצוא והאינפלציה, מצרים היא מדינה מצליחה”.

מכון המחקר האמריקאי global financial integrity פרסם החודש דו”ח שלפיו מצרים הפסידה בשנת 2016 הכנסות בהיקף של כ–1.6 מיליארדי דולרים בגלל כשלים חשבונאיים, אי גביית מע”מ ומסי חברות והערכות שגויות של מוצרים חייבי מכס. הפסד זה, גורס הדו”ח, היה יכול לממן את השיפור במערכות החינוך והבריאות ושירותים נחוצים אחרים.

אבל במקום שידוד מערכות בירוקרטי העדיף הנשיא א־סיסי להפחית בהצלחה עוד נתח מסובסידיות הדלק, צעד שעליו זכה למחמאות מהבנק העולמי, אבל גרם כבר לעליית מחיריהם של מוצרי צריכה בכ–15% לפחות.

חיפוש מקורות מימון חדשים הניב הצעת חוק שלפיה אזרחים זרים יוכלו לקבל אזרחות מצרים בתמורה להשקעה בפרויקטים, להפקדת סכומי כסף גדולים בבנקים במצריים או בשל רכישת בית. הצעות דומות כבר נדונו בעבר אבל נכשלו בגלל גובה הסכום שנדרש כדי לקבל אזרחות, כשבעה מיליוני לירות מצריות.

גם עכשיו, ספק אם הצעת החוק תצליח להפוך למשאבת כספים. כבר יצאו נגדה חברי פרלמנט אשר אחד מהם, מוסטפא בכרי, הצהיר כי יתנגד לה משום ש”מי שראוי למצרים הוא רק מי שנלחם למען הארץ ושפך בה את דמו”.

“מצרים איננה למכירה”, הטיח חבר פרלמנט אחר שרמז שהצעת החוק הזאת נועדה לשרת את עסקת המאה של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ.

הקשר הזה מובן לאזרחי מצרים אשר חוששים שבמסגרת עסקת המאה תתבקש מצרים להעניק אזרחות לאלפי פליטים פלסטינים.

אבל עוד בטרם אושרה ההצעה החליטה הממשלה לגבות סכום של 10,000 דולר כדמי רישום וטיפול בבקשות האזרחות.

המאמצים הללו לגיוס כספים דוחקים את החינוך לתחתית סדר העדיפויות ומצרים נאלצת לאפשר למדינות ערביות אחרות, בעיקר למדינת איחוד האמירויות, לפתוח במצרים בתי ספר יסודיים פרטיים שבהם שכר הלימוד נמוך או לא קיים כלל.

נגד המגמה הזאת כבר התלוננו הורים רבים אשר סיפרו שילדיהם לומדים בבתי הספר האלה את תולדות מדינת האמירויות ולא את ההיסטוריה של מצרים, וכי הם יודעים לצייר את דגלן של האמירויות ולא את הדגל הלאומי.

“איזה מין אזרחים יצמחו בבתי הספר האלה?”, תמה אחד ההורים בריאיון עיתונאי, “למי הם יהיו נאמנים?”.

בשעה שהיא מתירה לאיחוד האמירויות להחדיר תכני לימוד משלה לתוך מערכת החינוך, מגבילה מצרים את פעילותם של מלכ”רים ששואפים לטפח את תודעת זכויות האזרח ואת החינוך לדמוקרטיה במדינה, בטענה כי אלה משרתים אינטרסים של מדינות זרות.

בלחץ בינלאומי כבד הסכימה הממשלה לשנות לאחרונה את חוק העמותות הקודם ולקבוע כמה הקלות, בהן ביטול עונשי מאסר על מי שעובר על חוק העמותות.

אבל במקביל היא העלתה באופן דרסטי את גובה הקנסות שיוטלו על מפירי החוק והם יעמדו על סכומים שבין 50 אלף לירות מצריות למיליון לי”מ.

 

المصدر :
اضغط هنا

اعلانات

عن islam

اترك تعليقاً

لن يتم نشر عنوان بريدك الإلكتروني. الحقول الإلزامية مشار إليها بـ *

error: Content is protected !!